הציור הזה נולד מתוך רגע של התבוננות פנימית עמוקה, שבו הרגשתי את המתח שבין השקט לרעש, בין הסדר לכאוס. הוא מבטא את המסע המתמיד שאנחנו עוברים בין רגעים של בהירות לרגעים של אי-ודאות, בין המקומות שבהם אנחנו מרגישים אבודים לבין המקומות שבהם אנחנו מוצאים את האור שמנחה אותנו.
במהלך תהליך היצירה, חוויתי תחושת ניגודיות – כמו ריקוד עדין בין אור לצל. בכל שכבת צבע ששמתי, התחושה הפנימית שלי התחזקה. השחור שבציור מסמל את החלקים שבהם אנחנו פוגשים את הפחדים והכאבים שלנו, את המחשבות המסתתרות במעמקי התודעה. הבהירים, לעומת זאת, הם לא רק קרני אור; הם גם מרחבים של נשימה, כמו חלונות שמאפשרים לאוויר צח להיכנס ולהביא איתם שקט.
רגע משמעותי בתהליך היצירה היה כששכבת צבע אחת פתאום "נבלעה" בתוך השנייה – זה היה הרגע שבו הבנתי שהניגודים לא נלחמים זה בזה, אלא יוצרים יחד איזון חדש. מה שנראה בתחילה כקונפליקט, הפך להרמוניה.
בסופו של דבר, "בין צללים לאור" הוא לא רק תיאור של מסע אישי, אלא גם קריאה לכל מי שמביט בו להעז להתבונן פנימה, למצוא יופי בתוך הכאב, ולהאמין שהאור תמיד נמצא, גם כשקשה לראות אותו. זהו ציור שמזמין להתמסר לדרך, לזכור שהאור והצל הם מה שמרכיבים את הסיפור השלם שלנו.
