הציור "שברים של שמיים" לא רק משקף את החוויה האנושית של שבר והתחדשות, אלא גם את היכולת למצוא יופי במקומות בלתי צפויים. כל אחד מהשברים שמרכיבים את השמיים הוא עדות לרגע שבו משהו נשבר – תקופה, חוויה, חלום. זו ההרגשה שבה נדמה שהכל מתפורר, שאין דרך סלולה וברורה, והמציאות נראית כמו שברים שמפוזרים בחלל ללא תכלית.
אך דווקא במקומות האלה, שבהם נדמה שהאובדן הוא מוחלט, מתגלה הפוטנציאל האמיתי לצמיחה. השברים בציור אינם סתם תוצאה של קריסה – הם חומר גלם לבריאה מחדש. הצבעים השונים והטקסטורות המנוגדות מייצגים את הדרך שבה מתוך הכאוס, השמיים מתחילים להרכיב את עצמם מחדש, טלאי על גבי טלאי, לכדי משהו ייחודי וחדש.
השראה עמוקה הגיעה מתוך רגעים שבהם התבוננתי בעננים שהשתקפו במים רועדים. השתקפות שנראית שברירית, כמעט לא אמיתית, ובכל זאת מחברת בין שמיים וארץ. השתקפות זו לימדה אותי שגם שבר הוא חלק מהתמונה הגדולה – והיופי נמצא לא במושלם, אלא דווקא ביכולת לראות את המכלול בתוך הפירוק.
העבודה על הציור הייתה כמו מסע פנימי, כל שכבה, כל צבע, הייתה כמו תהליך של הדבקת שבר, בניסיון לא רק לתקן אלא להפוך אותו לחלק מהיצירה כולה. הבנתי שכל שבר הוא בעצם מרחב חדש שמזמין אור להיכנס – כמו חלונות שנפערים מתוך המקומות שהיו פעם אטומים.
"שברים של שמיים" הוא הזמנה להתבונן מחדש על המקומות השבורים בחיינו, לא ככישלונות אלא כהזדמנויות.
על האומץ להאמין שגם אם נדמה שהשמיים נפלו, הם תמיד יכולים להיבנות מחדש בצורה חדשה שתמיד יותר נכונה עבורינו.
