הציור הזה מדבר על זהות לא זהות סגורה, לא תבנית קבועה, אלא משהו שנבנה תוך כדי תנועה, שכבה על גבי שכבה, בחירות שמתווספות, רגשות שמבקשים מקום, צבעים שלא מוחקים זה את זה אלא חיים יחד.
האדומים והוורודים מביאים נוכחות חזקה ואמירה.
הטורקיז והכחולים פותחים עומק, מרחיבים את השדה והצהובים כמו רגעים של בהירות ונקודות אור.
זה ציור על זהות שמסכימה להכיל ולקבל גם עוצמה וגם רכות, גם בלבול וגם בהירות, גם פירוק וגם בנייה.
שום שכבה לא מבטלת את השניה, היא מצטרפת אליה. כך נוצר מרחב רחב יותר, מורכב יותר, אמיתי יותר.
הזהות כאן לא מוכנה מראש, היא מתהווה, דרך תנועה, דרך חיכוך, דרך אומץ להישאר בתוך מה שלא סגור עד הסוף.
זה ציור שמזכיר לי שהחיים האלה הם תהליך, וכשאנחנו מסכימים להתרחב, השדה ראייה שלנו נפתח ואיתו גם שפע של הזדמנויות ♡
________________________________________________________________
