הים הפנימי לא נראה מבחוץ.
הוא מתגלה רק למי שמוכן לעצור, להשתתק באמת, ולהקשיב.
הוא חי בתוכנו, משתנה ונע בין סערה לשקט, בין עומק לאור, בדיוק כפי שאנחנו נעים.
הציור הזה נולד מתוך רגע עדין של הקשבה, רגע שבו רגש עלה מבפנים והפך לצבע, לשכבה, לתנועה רכה על הבד.
במבט ראשון הכול נראה שליו, אך כשמתבוננים מקרוב מגלים שהשקט הזה מלא חיים.
יש בו זרמים עדינים, תנועות שקטות מתחת לפני השטח, שכבות צבע שמדברות זו עם זו ללא מילים.
זהו ציור שמזכיר לנו שכל מה שאנחנו מחפשים, יציבות, אהבה, חופש, כבר קיים בתוכנו, מתחת לגלי המחשבות והרגשות.
כמו הים, גם אנחנו נעים בגאות ושפל, לפעמים צפים, לפעמים שוקעים, לפעמים נסחפים, אך תמיד חוזרים הביתה אל עצמנו.
הים הפנימי מזמין אותנו לצלול אל עומק ההוויה, אל השקט שקיים מתחת לרעש.
הוא מזכיר לנו שלא צריך להבין הכול כדי פשוט להיות, וגם כשאנחנו לא רואים את הקרקע, היא תמיד שם.
יש משהו מנחם בידיעה שאנחנו חלק מתנועה גדולה יותר, מקצב אינסופי של חיים, מהים שבתוכנו שממשיך לנשום גם כשאנחנו שוכחים.
הציור הוא הזמנה לעצום עיניים, להקשיב לים שבתוכנו, לאפשר לו ללמד אותנו לנוע ברכות, לנשום עמוק, ולזכור שהשלווה הפנימית היא לא יעד אלא דרך חיים.
הים הפנימי- מתוך הסדרה ״להפליג״.
