יום אחד, אחרי סיבוב ארוך ברחובות תל אביב, חזרתי לסטודיו עם המון השראה. העיר תמיד נותנת לי תחושה של תנועה בלתי פוסקת – אנשים, קולות, ריחות, והכי חשוב, אומנות הרחוב. אני זוכרת את עצמי עוצרת מול קיר ענק מכוסה בגרפיטי צבעוני, מלא בשכבות של מסרים חבויים, אותיות שבורות, קווים ותעוזה שמורגשת מכל פינה. משהו באותו רגע נחקק בי, והחלטתי להביא את תל אביב אל הקנבס שלי.
כשחזרתי לסטודיו, התחלתי לעבוד על ציור שייקרא "גרפיטי". הנחתי צבעים במהירות ובאינטואיטיביות, ממש כמו האמנים שמציירים על קירות העיר. רציתי לתפוס את הדינמיקה של הרחוב, את הכוח שמניע את תל אביב. ניסיתי להרגיש את האנרגיה הזו של יצירה חופשית, בלי חוקים או מגבלות.
השתמשתי בשכבות של צבעים חזקים וניגודים בולטים – כל צבע סיפר סיפור אחר של העיר.
הציור הזה הוא לא רק מחווה לאומנות הרחוב, אלא גם לסגנון החיים בתל אביב – האנשים, האנרגיות, התשוקה להיות ייחודיים בתוך המון. הוא מזכיר לי את התחושה של יצירה במרחב הפתוח, בין הרחובות שכולנו חולקים, את החופש להביע את עצמך בצורה הכי פרועה, כמו העיר עצמה.
