בציור הזה כל תנועה מזכירה לי ציפור במעוף. יש אחת שבוחרת לעוף מהר קדימה, אחרת לוקחת פנייה הצידה, ויש מי שנשארת קצת מאחור. כל קו כאן הוא כמו מסע אישי אבל דווקא ביחד נוצרה להקה תנועה הרמונית שיש בה משהו גדול מהפרטים הקטנים.
הקווים החוזרים הם לא רק תנועה של צבע הם כמו מחשבות או רגשות שעולים ונעים בתוכי. לפעמים הם סותרים זה את זה, לפעמים הם מתרחקים ולפעמים מתקרבים ונושמים יחד. דווקא בריבוי הזה נולד עומק תנועה פנימית שמבקשת חופש שמספרת סיפור של חיים שלמים ולא רק של רגע.
כשאני מתבוננת בציור הזה אני מרגישה שהחיים דומים ללהקה כזו כל אחד מאיתנו הוא קו נפרד מלא בצבעים משלו ובכל זאת יש משהו שמחבר אותנו מניע אותנו באותו מרחב. אולי זו הרוח אולי זה הזמן ואולי זו הידיעה שגם במסע האישי שלי אני אף פעם לא באמת לבד.
הציור הוא הזמנה להיזכר בחופש הזה לא לפחד לזוז לשנות כיוון להיות חלק מהתנועה פשוט לאפשר לרוח לשאת אותנו הלאה.
________________________________________________________________
