במבט ראשון נדמה שכל קו בציור עומד בפני עצמו, צבע עז, נוכחות ברורה, מסלול ייחודי. אבל כמו בחיים, היופי האמיתי מתגלה דווקא במה שביניהם. המרווחים הדקים האלה הם מרחבי שיחה, שדות אנרגיה עדינים, מקומות שבהם נשמעים קולות שלא תמיד מתבטאים במילים. שם נולדות אינטראקציות חדשות, שם מתערבבים צבעים ורגשות, שם מתרחשת התנועה שמחייה את התמונה כולה.
כל קו הוא אדם עם סיפור, עם כאב, עם שמחה, עם צליל פנימי. וכששמים אותם יחד, לא נוצרת רק מקהלה – אלא מארג שלם שבו הדיאלוגים השקטים חשובים לא פחות מן הקול עצמו. הציור לוחש לנו שדווקא הפערים, השתיקות, מה שלא נאמר – הם אלו שמחזיקים את העומק ואת האפשרות לקרבה אמיתית.
היצירה הזו היא הזמנה להתבונן אחרת ביחסים, להקשיב למה שמתרחש בין המילים, בין צבע אחד לאחר, בין אדם לאדם – ולגלות שעומק הקיום שלנו טמון בדיוק שם, במרחב שביניהם.
________________________________________________________________
