הציור הזה נולד מתוך הרצון לצאת מהישר, מהצפוי, מהמסלול שכולנו רגילים ללכת בו. במשך שנים חשבתי שביטחון מגיע מסדר, מקווים ישרים, מהיכולת לדעת מראש איך דברים ייראו. אבל בתוך תהליך היצירה הבנתי שהחיים האמיתיים קורים דווקא כשאני מרשה לעצמי לסטות מהקו, כשאני נותנת ליד לנוע בלי לתכנן, כשאני מפסיקה לשלוט ונותנת לרגש להוביל.
בזמן הציור הייתה בי תחושה של שחרור, כאילו כל שכבה של צבע היא גם שכבה של מחשבה ישנה שנמסה. ראיתי איך הצבעים זורמים אחד אל השני בלי פחד לגעת, איך כל גבול מיטשטש כדי לאפשר משהו חדש להיוולד. זה היה כמו שיעור על פתיחות, על היכולת להיות במקום לא ידוע בלי למהר להגדיר.
הצהוב בציור מביא איתו אנרגיה של התעוררות, כמו רעיון חדש שמופיע פתאום ומאיר נתיב אחר. שאר הגוונים מאזנים אותו, מזכירים לנשום, לא למהר, לאפשר למחשבה להיפתח בקצב טבעי. ביניהם נוצר דיאלוג שמרגיש כמו מרחב של גילוי, מקום שבו לא צריך לבחור בין סדר לזרימה, אלא פשוט להקשיב לתנועה שביניהם.
כשאני מביטה בציור הזה אני נזכרת שהמקום שבו אנחנו באמת גדלים הוא לא זה שמרגיש נוח, אלא זה שבו אנחנו מרשים לעצמנו לא לדעת. שם נולדת יצירתיות אמיתית, שם אנחנו מגלים את עצמנו מחדש.
קווים של חופש הוא הזמנה להרפות מהמוכר, לשחרר את הצורך להיות מדויקים, ולהסכים להיפתח למשהו גדול יותר מאיתנו, משהו שאי אפשר לשלוט בו, רק לנשום אותו.
_________________________________________________________________________________
