הציור הזה נולד מתוך מקום שאין בו אחיזה, רגע כזה שבו משהו בפנים כבר מבין שהדרך הישנה הסתיימה, אבל החדשה עוד לא נראית, וזה מרגיש כמו לעמוד בין עולמות, בלי לדעת לאן הולכים ובלי יכולת לחזור אחורה.
יש רגעים כאלה בחיים, שההיגיון כבר לא יודע להוביל, שכל התשובות שהיו פעם כבר לא מחזיקות ושם מתחיל פחד, כי אנחנו רגילים לדעת, רגילים לשלוט, רגילים להרגיש בטוחים דרך ודאות ופתאום אין את זה, רק שקט כזה, וקול פנימי שמבקש שנקשיב לו.
כשהתחלתי את הציור הזה, לא ידעתי לאן אני הולכת, לא ניסיתי להבין, רק הסכמתי להיות שם, בתוך הלא ברור וכל תנועה שנכנסה הייתה הקשבה לרגע, לא תכנון, לא ניסיון להגיע לתוצאה, אלא בחירה להישאר פתוחה, גם כשזה מרגיש לא יציב.
לאט לאט משהו התחיל להיווצר, לא כי ידעתי, אלא כי ויתרתי על הצורך לדעת ושם קרה השינוי האמיתי, כי כשאני מפסיקה להיאחז, משהו אחר נכנס, משהו יותר עמוק, כזה שלא מגיע מהמחשבה אלא מהמקום שמרגיש.
"בלי לדעת לאן" הוא ציור על הרגע הזה, על להסכים להיות בתוך חוסר הוודאות בלי למהר לפתור אותו, על לסמוך על הקול הפנימי גם כשהוא לא מסביר ועל להבין שהדרך הכי נכונה עבורי לא תמיד מגיעה דרך הבנה, אלא דרך הקשבה.
הציור הזה הוא הזמנה להרפות מהצורך בשליטה, להסכים לא לדעת ולגלות שדווקא שם נפתחת דרך חדשה, כזו שלא הייתה יכולה להיוולד בשום דרך אחרת, דרך שמתחילה מבפנים ומובילה אותי צעד אחרי צעד♡
_________________________________________________________________________________
