הציור הזה נולד מתוך התבוננות עמוקה על התנועה של החיים, על הרגעים האלו שבהם אנחנו נמצאים במעבר, בדיוק בין שלב לשלב. לעמים נדמה לנו שהזמן הזה הוא סוג של המתנה, אבל האמת היא שכל תחנה בדרך מביאה איתה בדיוק את מה שמדויק לנו לאותו הרגע. לכל שלב בחיים יש תפקיד חשוב, הוא מכין אותנו, בונה ומעצב בתוכנו את המיכל הפנימי כדי שנוכל להכיל ולהחזיק את הדבר הבא שיגיע.
בזמן הציור הרגשתי איך שני הפאנלים האנכיים מייצגים את התהליך הזה, כמו שני עמודים או שני שלבים ברצף הזמן שמדברים זה עם זה. השכבות והטקסטורות שנבנות אחת על גבי השנייה הן המצבים השונים שעברנו, הניסיון שצברנו והכלים שקיבלנו לאורך הדרך, שום דבר לא הולך לאיבוד, הכל נבנה נדבך על גבי נדבך כדי להרחיב את הקיבולת שלנו.
הצבעוניות המתפרצת בציור היא האופטימיות בדרך לשם, הנגיעות של הוורוד, הצהוב והכתום החי, שצפים מעל גוני הרקע הרגועים, הן התזכורת לכך שיש המון יופי ושמחה בתהליך עצמו. הן האמונה הפנימית שהשלב הבא כבר מחכה לנו, צבעוני ומלא חיים, ושהדרך אליו רצופה בנקודות של אור וחסד שרק מחכות שנגלה אותן.
זוהי הזמנה להסכים לשהות במרחב שבין לבין, לא למהר לדלג על השלבים אלא לנשום לתוכם. להבין שהבנייה של המיכל הפנימי שלנו דורשת זמן, סבלנות ואמון מלא בקצב הדינמי של החיים.
הציור הוא תזכורת ויזואלית ליופי שבדרך, להתרחבות שקורה בתוכנו בכל רגע ורגע, ולאופטימיות שמלווה אותנו בכל צעד לעבר השלב הבא.
________________________________________________________________
