"בתנועת הטבע"

לפעמים אני לא זו שמובילה את הציור – אלא הוא מוביל אותי.

העיניים אולי רואות יער, תנועה, צללים וצמרות, אבל בפנים – משהו אחר קורה.
התחושה היא של הליכה שקטה בשביל פנימי, כזה שאף פעם לא באמת ראיתי, אבל תמיד ידעתי שהוא שם.

במהלך היצירה, נתתי לצבע להוביל.
שכבה אחרי שכבה, נבנתה אדמה. גוונים של ירוק שנושמים. רמזים לעלים, לציפורים בתעופה, לאור שמצליח לחדור מהשמיים
לא היה כאן תכנון, רק הקשבה.
לתנועה העדינה של המכחול, לתנועה הדקה של הלב.

היער בציור הזה הוא לא יער גיאוגרפי.
הוא שדה רגשי. מרחב של תנועה טבעית – לא כזו שמונעת מצורך, אלא מצמיחה.
ממש כמו שהטבע לא שואל שאלות, לא עוצר – גם הריפוי שלנו לא צריך מאמץ. רק נוכחות. רק הסכמה לנוע.

"בתנועת הטבע" היא תזכורת לרגעים שבהם הכל מסתנכרן – הגוף, הלב, האוויר שמסביב.
היא הזמנה להאט, לעצום עיניים, ולהקשיב למה שכבר קורה.
לריפוי שמתרחש כשהלב סוף סוף מפסיק להיאבק – ופשוט זז. כמו הטבע.