במהלך חיינו, אנו עומדים לא פעם בצמתים שבהם עלינו לקבל החלטות חשובות. לעיתים אלו החלטות גדולות ובעלות משמעות, ולעיתים הן נראות קטנות ושוליות – אך כולן יחד הן שמעצבות את דרכנו. בעיניי, אחד הכלים החשובים ביותר במסע הזה הוא תחושת הבטן. אותה תחושה פנימית שאי אפשר להסביר במילים, אבל היא שם, מדברת בשקט ומזמינה אותנו להקשיב.
הציור הזה נוצר מתוך חיבור עמוק לאותה תחושה. בעבודה עליו, התבוננתי על המסלול שעברתי – ההחלטות, השינויים, ההצלחות והאתגרים – וחשבתי על הרגעים שבהם האזנתי לקול הפנימי שלי לעומת הרגעים שהתעלמתי ממנו. בכל שכבת צבע ובכל תנועה של המכחול ניסיתי לבטא את הדואליות הזו: את הקולות שמנחים אותנו, את האור שאנחנו מחפשים ואת השלווה שמגיעה כשאנחנו באמת מתחברים לעצמנו.
הגוונים שבחרתי לציור אינם מקריים. הצהוב החם מייצג את האור, התקווה, והתעוזה ללכת בעקבות הלב. הטורקיז והכחול מייצגים את המים – סמל לזרימה, גמישות והקשבה, וליכולת שלנו להתאים את עצמנו לנסיבות החיים המשתנות. הלבן והגוונים הבהירים מביאים איתם שקט, רוגע ואיזון – תזכורת שלפעמים חשוב פשוט לעצור ולהתבונן.
במהלך העבודה, חשבתי על השאלה האם אנחנו באמת מקשיבים לדרך שבה אנחנו הולכים? האם אנחנו בוחרים את המסלול שלנו, או שמא אנחנו נגררים אחרי מה שמצופה מאיתנו? עבורי, תחושת הבטן היא מורה דרך אמיתי. למדתי להקשיב לה, לזהות אותה, ולתת לה להוביל אותי גם ברגעים שבהם היא מציבה לי אתגרים.
כאשר הציור הושלם, הרגשתי שהוא מבטא בדיוק את המסר שרציתי להעביר – מסר של חיבור פנימי, של זרימה ושל קבלה עצמית. הציור הוא לא רק יצירה אמנותית, אלא גם תזכורת לכך שבכל רגע, אנחנו יכולים לבחור מחדש. לבחור להקשיב, לבחור לשנות, לבחור לזרום.
כשאביחי ואשתו נכנסו לסטודיו שלי וראו את הציור הזה, היה ברור לי שהם מרגישים משהו מעבר למילים. הם התחברו אליו מתוך תחושת בטן, בדיוק כמו הכוונה שהייתה לי ביצירתו. הם סיפרו לי איך הציור נגע בהם, איך הוא משדר את התחושה המדויקת שהם רוצים בביתם. מתוך החיבור העמוק הזה הם התאהבו ביצירה והחליטו לרכוש אותה, והציור הפך לחלק מהמרחב שלהם, מה שממלא אותי בתחושת סיפוק וגאווה עצומה.
טכניקה: אקריליק על קנבס
מסר: האומץ להקשיב לתחושת הבטן ולהתמסר לדרך שבלב.
