בציור "לחשי אדמה", ניסיתי ללכוד את הקשר העמוק שלנו לאדמה ולכל מה שהיא לוחשת לנו מתחת לפני השטח. האדמה היא מקור לחיים, יציבות וצמיחה, אבל יש בה גם שקט שמסתיר בתוכו אינספור סיפורים. כשהתחלתי לצייר, הרגשתי שאני רוצה לשמוע את הקול השקט של הטבע, את הלחישות של האדמה שמתגלות רק למי שמוכן להקשיב.
הקווים בציור רכים ומעוגלים, כאילו הם מתמזגים עם הקרקע עצמה. הם נראים כאילו נמשכים פנימה והחוצה, כמו תנועות גלים שמגיעות ממעמקי האדמה. יש בתוכם תחושה של תנועה סמויה, כמו משהו שתמיד קורה מתחת לפני השטח אבל לעיתים רחוקות אנחנו עוצרים להבחין בו.
הציור מביא עמו חיבור לטבע, לאדמה, לתהליך הצמיחה והשורשים שמתעמקים ומתפשטים בלי שנראה. בתוך השקט שלה, האדמה מכילה את כל מחזורי החיים, והציור הזה הוא כמו הזמנה לשמוע את הלחישות שלה, להבין את המסרים שהיא נושאת, ולהתחבר לשקט הפנימי שבתוכה.
"לחשי אדמה" הוא עבורי מסע של התבוננות פנימית וחיבור לחוכמת הטבע. הציור מזכיר לי שהעוצמה האמיתית נמצאת לא רק במה שאנחנו רואים, אלא במה שמתרחש מתחת לפני השטח—במעמקים השקטים של האדמה, שממשיכים לתמוך ולחזק אותנו לאורך המסע.
