הציור הזה נולד מהרגע שבו הפסקתי לנסות להגיע למקום אחר והסכמתי להיות בדיוק איפה שאני, מתוך ההבנה שנוכחות היא לא הישג אלא חזרה, חזרה אל הרגע הזה, בכל פעם שאני קולטת שנסחפתי לעבר או רצתי אל העתיד.
היו שנים שבהן חייתי בתנועה בלתי פוסקת, בתכנון, בתגובה, במחשבה על מה צריך לקרות הלאה, מה חסר, מה צריך להשתנות ולאט לאט התחלתי לראות כמה נדיר היה הרגע שבו הייתי באמת כאן, כמה פעמים הגוף שלי היה נוכח אבל התודעה שלי נדדה למקום אחר וכמה מתיש זה לחיות כל הזמן חצי צעד קדימה או אחורה.
נוכחות עבורי הפכה לאומץ להישאר, להרגיש את מה שקיים עכשיו בלי למהר לתקן אותו, בלי לרכך אותו, בלי להסביר אותו, בלי לברוח ממנו, להסכים לשבת בתוך רגע כמו שהוא, גם אם הוא לא נוח, גם אם הוא לא מושלם, גם אם הוא לא תואם את התמונה שדמיינתי.
יש בציור הזה מלאות שלא מבקשת תשומת לב, שכבות שנחות זו בתוך זו בלי להיאבק על מקום, שקט שהוא לא ריקנות אלא קרקע יציבה, כמו עמידה במקום והבנה ששום דבר לא חסר, שהנשימה הזאת מספיקה, שהרגע הזה שלם כמו שהוא.
אין כאן שאיפה להיות יותר או אחרת, אין יעד שצריך להגיע אליו, יש הסכמה עמוקה להיות, לתת לצבעים להתקיים בלי לנהל אותם, לתת לתנועה להירגע לתוך עצמה, לאפשר לחיים להתרחש בלי לדחוף אותם קדימה.
הציור הוא הזמנה לעצור ולהיכנס באמת לתוך החיים שלך, להרפות מהדחיפות, לשחרר את הצורך לשלוט בצעד הבא, ולגלות שנוכחות היא לא פסיביות אלא עוצמה שקטה, המקום שממנו בהירות עולה ובחירה אמיתית מתאפשרת.
הציור הזה הוא חלק מהסדרה ״שורשים״.
___________________________________________________________________________
