הקוד האנושי נולד מתוך ההתבוננות שלי באנשים – בכל אחד ואחת, ובייחודיות שאין לה תחליף. כמו ב־DNA, יש רצף, תבנית, שפה שרק הוא נושא בתוכו. אין עוד אחד כזה בעולם, ולא יהיה. כל אדם הוא עולם שלם, עם צבע, אנרגיה, קצב וחותם אישי שהוא משאיר בכל מקום שבו הוא עובר.
בציור, כל משיכת צבע היא אדם. יש כאלו שנכנסים לחדר וכל כולך מרגיש את הנוכחות שלהם – כמו הצבעים הבולטים והעזים, ויש את השקטים יותר, שעם הזמן אתה מגלה בהם עולמות של עומק, כמו הגוונים הרכים שמשתלבים בשקט. יש חמים ומקרבים, יש קרירים ומרגיעים, וכל אחד מהם מחזיק בתדר משלו – תדר שהוא חלק בלתי נפרד מהתמונה הגדולה.
הקווים והטפטופים שיורדים מטה מזכירים לי את הדרך של כל אחד – לפעמים היא ברורה וישרה, לפעמים היא משתנה, נשברת, מתפזרת, אבל תמיד היא ממשיכה. גם כשהיא מתעקלת, היא עדיין חלק מהרצף השלם.
"הקוד האנושי" הוא בעיניי תזכורת פשוטה אבל כל כך עוצמתית – שכל מה שאנחנו באמת צריכים, זה להיות אנחנו. לא לנסות לשכפל מישהו אחר, לא להקטין או לשנות את הצבע שלנו כדי להתאים. כי רק כשכל אחד נשאר בצבע שלו, במלואו, נוצר המרקם האנושי הזה – שכולו יחד הוא יצירת אמנות מושלמת.
_________________________________________________________________
ציור אבסטרקט- אקריליק על קנבס - 70X90
