עמדתי מול הקנבס, ושתי דמויות התגבשו לי בראש, שתיהן חלק ממני, אבל שונות זו מזו, כאילו כל אחת משקפת צד אחר של מי שאני, הדמות הראשונה מלאה בתשוקה ובאנרגיה מתפרצת, הדמות השנייה לעומתה, רכה יותר.
הדמויות נראו כאילו הן עומדות זו מול זו, מביטות בהשתקפות שלהן במראה, כנפיים שנוצרו מאור וצבע התפשטו לכל עבר, כמו תחושה של חופש שעוטף את שתיהן, מסביבן, ציפורים עפות בחופשיות, כמו התגלמות של חלומות ורעיונות שרק מחכים לפרוץ החוצה.
בין הציפורים והכנפיים, הצבעים השתלבו זה בזה, הקווים שטשטשו בין הגבולות של שתי הדמויות יצרו הרמוניה בלתי נפרדת, כל אחת מהן לקחה משהו מהשנייה, כמו השתקפות שמראה לא רק מה שנמצא בחוץ, אלא גם את מה שבתוך הלב. הכנפיים והציפורים היו התזכורת שהגבולות אינם קיימים באמת, שאנו תמיד בתעופה ושיש בנו חופש להביא את כל מי שאנחנו לעולם.
הציור הזה הוא סיפור של השתקפות פנימית וחיצונית, של תעופה ושל חיבור בין כל החלקים שלנו, גם אלו המנוגדים. הציפורים מסמלות את האפשרות לפרוץ גבולות, והדמויות, את האחדות שנוצרת כשאנו מקבלים את כל מי שאנחנו.
___________________________________________________________________________
