מכירה את הרגעים האלה שבהם כל הרעש בחוץ פשוט חייב להפסיק?
לא מתוך כעס, אלא כי הנפש צריכה קצת אוויר.
פתאום כל הציפיות של הסביבה, הדעות והעומסים מתקלפים ונשאר משהו נקי, שקט ואינסופי מבפנים.
היצירה "הרקיע של הנפש" נולדה בדיוק מהמקום הזה.
קו האופק העדין שנמתח לאורך הבד הוא לא איזה קיר שמפריד, הוא חיבור שקט.
המקום שבו האדמה והשמים, החומר והרגש, נפגשים בראש שקט.
השכבות הבהירות והרכות שנבנות שם אחת על גבי השנייה לא מנסות לצעוק.
הן שקטות, ואומרות את מה שהמילים של היומיום בדרך כלל שוכחות לבטא.
המפגש עם היצירה הזו מביא איתו כמה תובנות חזקות על החיים שלנו.
קודם כל, אנחנו מבינים כמה עומס מיותר אנחנו סוחבים וכדי להגיע לשקט פנימי אמיתי, אנחנו חייבים לשחרר את האמונות המגבילות ואת הדפוסים שעוצרים אותנו ושאריות של פעם כבר לא משרתים אותנו היום.
קו האופק מזכיר לנו שהחיים לא שטוחים ויש לנו את היכולת לעמוד על הגבול שבין מה שהיה למה שמתהווה ולמצוא יציבות גם כשמסביב הכל זז.
תחת כל השכבות והמעצורים שאספנו בדרך, יש מרחב ראשוני וטהור והמסע שלנו הוא בסך הכל לחזור אליו ולגלות מחדש את המתנה שהבאנו איתנו לעולם.
בסופו של דבר, היצירה הזו היא מראה.
היא מזמינה אותך להוריד את המסכות, להפסיק לפחד מהשקט ולהקשיב סוף סוף למי שאתה באמת.
מסע שלא נגמר על הקנבס, אלא ממשיך ישר לתוך החיים שלך♡
טכניקה - אקריליק על קנבס
