"תקווה" נולד מתוך רגע של עצירה, זמן שבו הדברים הרגישו כאילו הם נתקעו במקום. כל אחד מאיתנו חווה רגעים כאלה, שבהם העתיד נראה מעורפל, וכאילו אין אופק ברור.
הציור הזה התעורר לחיים מתוך תחושה פנימית עמוקה של צורך באור, צורך בחיבור מחדש למשהו גדול יותר. בעודי עומדת מול הקנבס, נתתי לצבעים להוביל אותי, כל משיכת מכחול הייתה שיחה שקטה עם הלב. הצבעים החמים, כתומים, צהובים ונגיעות זהב, התפשטו לאט-לאט, כאילו שהם זורחים מתוך החושך.
לאורך כל התהליך הזה היה לי רצון להביא רכות ועדינות לצד כוח והתפרצות. "תקווה" מסמל את היכולת שלנו למצוא קרן אור גם במקומות הכי אפלים.
