כשעבדתי על הציור גוונים לבנים, חיפשתי ליצור תחושה של טוהר ושלווה.
בזמן הציור, ניסיתי לתפוס את המרחב הרגשי שמתקיים במקום של שקט—מקום שבו כל קו וכל שכבה מדברים על פשטות ורוגע.
הצבע הלבן עבורי מייצג התחלות חדשות, כמו דף חלק שמחכה להתמלא בסיפורים וחוויות. יש משהו בלבן שמעודד לנשום עמוק, לשחרר את העומס המיותר ולמצוא מקום לשקט הפנימי. הקווים והטקסטורות בציור נשארים עדינים כמעט בלתי נראים, ומייצגים תנועה שקטה אך נוכחת—כמו רחש קל של רוח, או נגיעה עדינה של אור, הוספתי את השחור והחום לייצר קונטרסט.
במהלך הציור, הרגשתי שאני מאפשרת לעצמי להתנתק מהעולם החיצוני ולהתרכז ברגעים הקטנים שמרכיבים את השלווה הפנימית שלי. הציור הוא מעין התבוננות במרחב נטול צבעים עזים, שמזמין את הצופה לחוות את השקט ואת היופי שבפשטות.
הציור בגוונים לבנים הוא תזכורת לכך שלפעמים, דווקא בריקנות, אפשר למצוא את העומק הגדול ביותר. הוא מציע לעצור, להקשיב לשקט, ולהבין שגם במקומות הנקיים ביותר מתקיימת נוכחות חזקה שממלאת אותנו בכוחות מחודשים.
